#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יח. האם לר' יוסי ור&quot;ש משקין מטמאים מדאורייתא אוכלים, משקים וכלים, ומנין?	"מטמאים אוכלים מדאורייתא, אבל לא כלים ומשקים. ר' יוסי אומר זה בדעת ר&quot;ע אבל הוא עצמו לא ס&quot;ל כן. ר&quot;ש אומר (ולכאורה אין חולק) מים בקרקע, אם יש בהם רביעית, מדאורייתא טהורים (כדכתיב אך מעין ובור וכו').<p dir=""rtl"">לטמא אוכלים: נלמד מדכתיב &quot;וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יִטְמָא&quot; יטמא לטמא אחרים דהינו אוכלים [כמו שר&quot;ע דרש ב&quot;כל האוכל אשר יאכל וכו' יטמא&quot;].</p><p dir=""rtl"">שאין מטמאים משקים: לרב פפא שאין טומאה עושה כיוצא בה, ורבינא אמר דאם תאמר שבאוכלים ומשקים קאי שיערבם ביחד עם האוכלים ברישא.</p><p dir=""rtl"">שאין מטמאים כלים: ק&quot;ו אם כלי שמטמא משקים אינו מטמא כלי, משקה הבא מחמת כלי ודאי אינו מטמא כלי, ואף משקים הבאין משרץ אין מטמאים כלי שהרי כל טומאתם נלמדה ממשקים מחמת כלי, דיו לבא מהדין להיות כנדון.</p>"	פסחים יח.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יח: ר&quot;ע שדורש גבי אוכל &quot;יטמא&quot; יטמא את מה מטמא ומדוע?	"אינו מטמא אלא משקין.<p dir=""rtl"">אין לומר שיטמא את הכלים, שהרי ק&quot;ו אם משקה שמטמא את האוכלים אינו מטמא את הכלי, אוכל שאינו מטמא אוכלים ודאי לא יטמא כלי. </p><p dir=""rtl"">אם תאמר שאוכל חמור שהרי מטמא את המשקים לכן יטמא אף את האוכלים, אין זה משום חומרתו של האוכל אלא משום קולו של המשקה שעלול לקבל טומאה שהרי נטמא שלא בהכשר.</p>"	פסחים יח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יח: מנין שאין טומאה עושה כיוצא בה?	"משקים הבאים מחמת שרץ ילפינן מדכתיב &quot;יִטְמָא&quot; שאין עושה כיוצא בו (מדדרשינן יִטְמָא יְטמא וקרינן בתרוויהו יִטְמָא).<p dir=""rtl"">משקים הבאים מחמת כלי מדכתיב &quot;וכי יותן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא&quot; ואין עושה כיוצא בו, ואף שניתן ללמוד ק&quot;ו ממשקים הבאים מחמת שרץ מילתא דאתיא בק&quot;ו טרח וכתב קרא.</p><p dir=""rtl"">(ע&quot;פ גרסתנו ורש&quot;י וע' תוס' ע&quot;א)</p>"	פסחים יח:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יח: האם ר&quot;ע סבר כר' יסי ור' יוסי כר&quot;ע בסוגית משקים לטמא אחרים, ומהיכן הוכח כן?	"ר' יוסי אינו סובר כר&quot;ע ואינו דורש &quot;יִטְמָא&quot; יְטמא, מדלמד ר' יוסי שלישי בקודש בקרא &quot;והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל&quot; ורביעי ק&quot;ו ממחוסר כיפורים, ואם ס&quot;ל כר&quot;ע יש לו לומר רביעי בתרומה וחמישי מק&quot;ו, ומה שדרש &quot;יִטְמָא&quot; יְטמא גבי משקים, זה אליבא דר&quot;ע שדרש כן גבי אוכלים.<p dir=""rtl"">ר&quot;ע לא סובר את הק&quot;ו של ר' יוסי מדלא מצאנו בשום מקום שיש רביעי בתרומה וחמישי בקודש, ואף שאין לסמוך על ראיה זו מכל מקום מוכח שאינו סובר רביעי בתרומה וחמישי בקודש, מדתנן הכלי מצרף מה שבתוכו לקודש אבל לא לתרומה והרביעי בקודש פסול והשלישי בתרומה, ואמר רבי חייא בר אבא א''ר יוחנן מעדותו של ר''ע נשנית משנה זו {שסובר שיש צירוף כלי}.</p>"	פסחים יח:		
